Bibi's Destiny

I just finished watching Prime Minister Netanyahu's speech to the Aipac convention. The speech was brutally honest in a way that few leaders speak in today's media driven culture. The speech was stirring in tone, rattling in its content and emotionally intense. Not a few audience members shed tears during the speech. At its core, the speech was a rallying cry to the Jewish people. Not Israelis. Not American Jews but for the Jewish people as a whole. 

With all the criticism of his office and inner sanctum (some of it well-deserved) and despite some serious missteps on the domestic policy front, even Prime Minister Netanyahu's harshest critics agree that he is a very smart man and a brilliant strategist. This is particularly true on foreign affairs and the Middle East. And the Israeli people know this in their hearts. No direct pleas about war-mongering can change that. One need look no further than the dramatic reduction in terrorism during his time in office (this term and the previous one) to understand that he has a strategy for defense and foreign affairs and that he sticks to it.  He understands the region and the motivations of its leaders at a visceral level and he understands the vulnerability of Jewish state in his core. This came through with dramatic authenticity in last night's Aipac speech. 

The entire speech focused on foreign policy. There was nary a mention of Startup Nation or the economic growth that the Prime Minister has focused on since returning to the Finance Ministry and the Prime Minister's office. It was Netanyahu at his vintage best, drawing on lessons from Jewish history. The message was steeped in his family's zionist history lineage and in his military background and vision. It drew on his strong sense of "4000 years" of peoplehood, and his people's precarious position among the world of nations and peoples.  As David Horowitz pointed out, it very visibly brought the lessons of the Holocaust to the modern day Persian threats. 

More than anything, however, it drew on Netanyahu's strong sense of self and his inner conviction of his own destiny.  I believe that, in his heart, Prime Minister Netanyahu believes that he was brought to this point in history to save Israel from a nuclear Iran. He believes that he has returned to the Prime Minister's office at this moment to prevent a modern day holocaust. He believes, and probably has reason to, that the threat from Iran and the Mullahs is real.  With the lessons of Hitler and Chamberlain seared in his psyche, Netanyahu believes that threats turn into actions quickly and when dealing with devious radicals, diplomacy alone will not again yield "peace for our time."

I have had the opportunity to meet Prime Minister Netanyahu on a number of occasions both before he became Prime Minister and while in office. He is not a war-mongerer. He is not crazy nor shrill nor hysterical. He is very calculated and thoughtful on all matters of foreign policy and especially on Iran. However, I believe he is determined. He is determined not to be Neville Chamberlain nor to be persuaded by Neville Chamberlain. I believe that he does not want to attack Iran. War is unpredictable by its very nature. He is, however, prepared to attack Iran in order to defend the Jewish State, or, should I say, the Jewish People. One way or another, he will fulfill, I believe, what he deeply believes he was put in office for, or dare I say, put on this earth for, to fulfill his destiny of preventing the destruction of Israel by the modern-day Haman or Hitler from Tehran. 

iPhone Vs. Android - The Taste Test

After years of using an iPhone, I have spent the last 4+ weeks using a Samsung Galaxy Android Phone. It reminds me of the old Coke and Pepsi Taste Test so I thought I would share some of my experiences on the user experience since rarely does one use both in close proximity. Most of us are either Coke or Pepsi people, buying either an Android or an iPhone repeatedly. This is a review of key elements that stand out to me in case you decide to change camps.

Keyboard:

The Android keyboard is dramatically clumsier than the iPhone. The auto-correct works less well. Therefore, emails go out with more mistakes. That having been said, the best thing I can say about the Android is get the SwiftX keyboard from the Android Market. It is incredible. You can type entire emails word by word instead of letter by letter. It can still get a bit clumsy but its predictive algorithms are incredible and the SwiftX keyboard is the single best thing about my Android phone.  Even with SwiftX, i prefer the iPhone keyboard for my fat fingers

Camera:

I use an SLR for taking pictures so I always find the phone cameras disappointing. That having been said, I think the Android phone does a better job of focusing and taking low light pictures when compared to the iPhone 4s.

Notifications:

Notifications have become an integral part of the mobile experience. Although the iPhone 4S has caught up a lot, notifications work better on Android. I cannot explain why exactly but the click out experience from notifications on android is slicker and quicker. 

Apps:

iPhone shines here way over Android. The whole process of searching, finding and downloading an app on iPhone is much slicker and easier. The discovery works better as well. Obviously, there are many more apps for the iPhone than Android market still but the major ones are there. One of my favorite little apps called Best Coffee by Blue Crow Media only exists on Android for London while you can find it on IOS for London, NYC, San Francisco and LA. That is one example of many.

Music:

This is not even a contest. Radio works as well on both. But the loading of music onto iPhone with iTunes and music purchase is dramatically better on iPhone. 

Sounds quality:

Here too, iPhone stands out. Truth is, I was expecting this for music sound quality. But I found that iPhone is also better on phone sound quality.

WIFI :

This was a surprise. the iPhone holds the WIFI signal at a longer range and better than my android phone. In different places in my home, iPhone held a signal where the Samsung Galaxy Android could not. I do not know if this is the Samsung phone or Android but it is a fact in my unscientific test. 

Maps and Navigation:

Google has nailed this. I use Waze on my iPhone (in Israel only) but since I switched the Android, I do not use it at all. Google maps with turn by turn navigation is my default in the USA and now in Israel as well.

Texting:

on iPhone I use the native texting app which works well and integrates iMessage well. On Android, I downloaded Zlango (FD: one of our portfolio companies) and used it instead of the native Android texting app. It was much better, even in a blind taste test! The ability to replace the native apps is a big advantage on Android. I do fear however that as Google moves more into hardware, that option will go away and I am already hearing that MSFT is headed that way. 

Form Factor:

The Samasung phone is much lighter (plus) but it is a bit large for my small hands. The iPhone just fits your hand better even if it is heavier.

Screen

This too is no contest. The iPhone rocks here. Brightness control is poor on the Samsung. It is hard to read it bright daylight. The black background on native email app is really hard. The iPhone's white works much better and the text is dramatically more clear. Huge advantage iPhone here. 

Email:

I am a heavy email user on the phone. the email product on the samsung phone that connects to exchange is just poor. Deleting emails does not work right. When you reply to an email, it shows up on your laptop with a forward arrow. The email app is slow to refresh on Android. The iOS email is not perfect but it is much much better than the samsung Android.

Search:

Big advantage Android. That search box on the home screen is a very good user experience. The search on iphone on its own screen is both harder to find and works less well. 

Battery:

Hands down the Samsung Android wins, even with Siri turned off on my iPhone 4S. It lasts 2-3X as long without a charge under the same usage. 

All in all, the Android was a fine experience but I am going back to my iPhone.

רגע הרייגן של ביבי

 אחרי הרכבת והעיני הגיע תורם של עובדי וועדי הנמלים למתוח שרירים על חשבון הציבור האזרחי.

הגיע  הזמן לנשום עמוק ולומר די. אם הממשלה משכה את הרופאים חדשים אז על אחת כמה וכמה כדאי וצריך למשוך את עובדי הנמלים ולשבור את הועד. בד בבד צריך לחוקק חוק האוסרת על עובדי תחבורה ונמלים לשבות. אפשר למצוא מנגנון בוררות שיפתור כל סכסוך עבודה עתידי אבל את נשק השביתה הפעם צריך להשמיד.

אזרחי ישראל סובלים יום יום מהועדים החזקים. משלמים על זה בזמן המתנה לרכבת, אם יש רכבת, ובתוספת מחירים על יבוא ושירות מפוקפק בנמלים. סובלים מזה תיירים ואזרחים שנכנסים למדינה כשפורצת שביתה בנתב"ג. די. חאלס. מספיק.

נשיא ארה"ב רונלד רייגן עמד באתגר דומה בשנות השמונים כשמנהלי התעופה האזרחית שבתו. רייגן נשם עמוק, שלח עובדים אזרחיים חלופיים וגם מהצבא ושבר כך את היונין (ההסתרדרות) ובזה הסתיים איומי השביתה של עובדי תחבורה עד היום.  ראש הממשלה נתניהו הגיע לאותו רגע. האם יש בו את הכח  ואת הרצון והנחישות לעמוד לטובת האזרחים ולשבור את המונופולים והוועדים  החזקים שמאיימים על הביטחון והחוסן האזרחי של אזרחי ישראל?

ידידי הטוב, יזם הסדרתי,  רני כהן, כתב לי בסוף שבוע שעבר שהוא נדהם לגלות שאנשים חושבים להצביע ליאיר לפיד לפני וגם אחרי נאומו הנבוב והרדוד. המשיך רני בפייסבוק שלו :

הוא שואל שאלה טובה...למה לא עשיתי את זה קודם (הלכתי לפוליטיקה) ? ...אולי כי אין לך שום כשורים ונסיון לנהל את המדינה הזאת?" והנאום יפה ורהוט, כמו הטור של יום שישי (ובניגוד להנחיה המשעממת ביום שישי בערב) ,שימו לב לשפה שלו:..."פתאום תפסתי"..."פתאום הבנתי"...(מזכיר לכם ביבישהוא?) ..."צריך ליצור מנועי צמיחה" ( אוסף של באז וורדס) .."צמיחה היא הדרך הכי בטוחה למיגור העוני והקטנת פערים"..."סטטיסטית במדינת ישראל אם נולדת עני - גם תמות עני" ( בניגוד לאיזה מדינה שבה אם נולדת עני תמות עשיר ?) ..."מה שתיארתי עכשיו היא לא תוכנית מסובכת" (נכון..לא מסובך להגיד באזוורדס בלי להעלות אפילו רעיון אחד איך באמת לעשות את זה). בקיצור ביבי עם בלורית- עוד נוד נפוח בשמי מדינת ישראל בלי שום כישורים שיקבל כנראה 15 מנדטים ויתמוגג בבחירות הבאות"

רני המשיך וכתב לי שאנשים (והרבה מאד נשים) די אינלגנטים כל כך מיואשים ולא חושבים שהם שוקלים להצביע עבור לפיד

אני מציע לרני לא לזלזל בבלורית של יאיר לפיד ותוארו היפה שמושך מצביעות ומצביעים. תופעה  דומה היכתה את אמריקה לפני כ100 שנה וכך מתאר  מלקום גלדוול בספרו המדהים "בלינק" את בחירתו של וורן הרדינג לרוץ בבחירות לנשיא ארצות הברית ואף לזכות בבחירות.

בפרק שכותרתו הוא "טעות וורן הרדינג, למה אנחנו מתאהבים בגברים גבוהים, שחומים ויפים,"  מתאר גלדוול איך הארתור פינקלשטיין דאז הרי דוהרטי  ראה גבר גבוה ויפה  ש"השם תואר רומאי (יווני) התאים לו". הרדינג עמד ישר, היה קל על רגליו וקולו ערב וגברי. דוהרטי אמר לעצמו 

"שה"איש הזה יכול להיות נשיא אמריקאי מדהים!

גלדוול ממשיך שהרדינג לא היה אינטלגנטי מדי…הוא היה "לא ברור" על נושאי פוליסה. תיארו את נאומיו "כשיירה של ביטויים מתנשאים על האופק בחיפוש אחרי רעיון." באירוע אחד, תומך נלהב צעק מהקהל "הבן זונה (הרדינג) נראה כמו סנאטור." ואכן, הפך לסנאטור. ב1920 שכנע  דוהרטי את הרדינג לרוץ לנשיאות ודוהרטי התבטא לא פעם שהרדינג יהיה נשיא ש"נראה טוב". כשהמפלגה הרפובליקני  לא הצליח לבחור בין שני המועמדים המובילים מטעמם לרוץ לנשיאות, נכנס דוהרטי לפעולה  ורגע לפני הייאוש  הציע להם את הרדינג שנראה טוב, כמו שנשיא צריך להיראות. ואז סנאטור הרדינג הפך למועמד הרדינג לנשיאות ארה"ב ואז גם זכה בבחירות והפך לנשיא הרדינג.  "וכפי שמסכימים רוב ההיסטוריונים, הרדינג היה אחד מהנשיאים הכי גרועים בתולדות אמריקה."

הערה מחבר של רני 

דף פייסבוק של רני כהן

סליחה על טעויות הפרמוט העברית. בלוגר בעברית הוא מכה. והעברית שלי....טעון שיפור.

אומת הסטארט אפ צריך להשקיע במפוטרי סלקום

 סלקום  פיטרה היום 100 עובדים. מזל גדול. כי למען האמת זה היה יכול להיות 500 ואולי גם רוב עובדי החברה. וזה עוד יכול לקרות. בסופו של דבר, רמי לוי או פלאפון או אורנג או אפילו סלקום יישמו בישראל את מוודל  גיפגפ ואז ישלחו את רוב עובדיהם הביתה. ואז מה?

פה תוכלו לקרוא יותר על ספק הסלולרי היעיל בעולם GiffGaff

עובדי הקבלן ועובדי סלקום  הם שני צדדים של אותו מטבע. בעצם הם תקועים בין הביורוקרטיה לכלכלה מתקדמת וחינוך מאובן שאינו מכינה אותם לשינויים הכלכליים ששוטפים את העולם ואינה מספקת  פתרונות תעסוקה. הכלכלה העולמית, וכן הכלכלה הישראלית נמצאים לא במשבר אלא במעבר של פעם במאה מכלכלה תעשייתית לכלכלה שיתופית מרושתת והעובדים משלמים את המחיר.

כשמשלבים במהפכה הכלכלית הזאת גם חובות טופחות, בנקים ממונפים ובישראל גם טייקונים ששולטים במשק המקומי אז הקוקטייל יכול להיות רעיל במיוחד. אותם טייקונים שמינפו את עסקיהם ותלויים במזונים לטווח קצר של חברות כמו סלקום לא בדיוק חושבים על מיומנותו של עובד לטווח ארוך ולכן עובדים נקלטים ונפלטים מה"מעסיקים הגדולים" במשק בלי שהוסיפו מיומנות לארגז הכלים שלהם או חינוך להמשך הקריירה.

לכלכלה "שיתופית מרושתת" יש כמה מאפיינים ששונים מאד מכלכלה תעשייתית מבוססת צריכה וצרכנות

 בכלכלה תעשייתית יש יתרון לגודל ובתעשייה שיתופית יש ייתרון לזריזות ומיומנות אינדובודואלית ולכן הגודל לא קובע

 כלכלה תעשייתית מבוססת צרכנות וגודל גורסת שמשאבי העולם אינסופיים ושאפשר לנצלם עד תום ונכדינו (או משלם המיסים) ישלם את המחיר. כלכלה שיתופית מרושתת כבר מבינה שמשאבי העולם מוגבלים וכדאי שלא ננצל אותם עד תום ונשתף אחרים במה שיש לנו ושנשלם מחיר ריאלי עבורם.

 בכלכלה תעשייתית, המעסיקים הגדולים במשק באמת מעסיקים הרבה אנשים. בכלכלה של המאה הבאה היזמות האישית שלך ושל חבריך תקבע  את גורלך ותעסוקתך

בכלכלה תעשייתית אפשר להיות בורג במערכת גדולה עם השכלה מוגבלת. בכלכלת המאה הזאת צריך מיומנות טכנולוגית בשביל להתחרות

מניתי רק חלק מהשינויים שמטלטלים את העולם, העובדים והמשק. שום הסכם קיבוצי לא יכול לעצור את ההתקדמות הזאת. ואנחנו, אזרחי וקברניטי המדינה, אחראים כלפי עובדי סלקום ואחרים כמותם לעזור להם להתחרות בעתיד. זה טוב להם וטוב למדינה (אפילו שזה לא טוב לטייקונים צמאי דיבידנדים) .לכן על המדינה והיזמים שבה להתחיל להכין את אזרחי המדינה לבואו של עתיד זה שכבר נותן את אותותיו. אחריותינו בתור מדינה הוא לדאוג לתחרותיות אזרחינו בעולם גלובלי מרושת ולא לתת לעובדים כמו בסלקום לחפש עבודה עד שנעלמים מהסטיסטיקה.  שינויים אלה דורשים היערכות מחודשת ורעיונות חדשים בשביל לאמן את עובדי המדינה לקראת העתיד ואני אכן מאמין שעם קצת עזרה ואחריות הדדית כולם יכולים לקחת חלק.

בשביל להתחיל צריך לדבר דוגרי ולאפיין את האתגר. אם לא נפעל, חלק גדול מעובדי אותם "מעסיקים גדולים" יכולים למצוא את עצמם במעגל מחפשי העבודה.

אני מציע שנתחיל פרויקט לאומי יומרני עם אותם 100 מפוטרי סלקום. אני מציע תוכנית של כמה שלבים עם תקציב גדול כי כל שקל שמשקיעים בהסבה מקצועית ומניעת אבטלה שווה כמה שקלים בדמי אבטלה ובעיות נלוות. 

קורס תכנות לכל מפוטר - היום לכתוב קוד זה כמו ללמוד קרוא וכתיב לפני 20 ו50 שנה. זה הופך להיות מיונות בסיסית להתחרות ולקחת חלק בכלכלה מרושתת. אתמול בהרצאה לדזיינרים ואנשים יצירתיים בבצלאל אמר ידידי בן בלומנפלד מפייסבוק שכדאי להם, ובעצם לכולם ללמוד לקודד. אפשר להתפרנס מקידוד או למכור מרכלות אחרות אם תוכל לשווק דרך הרשת.

תשלום משכורת והצמדה ליזם חונך - לדעתי, רוב יזמי הסטארט אפים הטכנולוגיים נולדים כך או גדלים כך. אבל אפשר גם ללמוד יזמות בכל מיני תחומים ובמיוחד באומת הסטארט אפ, כשלכל בן אדם פה יש 10 רעיונות יצירתיים ו2 דעות עליהם.  רק צריך להיחשף.  במקום דמי אבטלה, אני מציע שנשלם משכורת לבן אדם שילך להתחנך אצל יזם. היזם מקבל זוג ידיים וראש חינם והרגשה של אחריות והמובטל בפוטנציאל  מקבל שנה חונכות ליזמות. זה עדיף והרבה יותר מכבד ומכובד על ההדרכה שמקבלים במשרד הרווחה או לשכת התעסוקה. 

כמו כן, אני מציע שניתן הטבת מס לכל חברה רווחית שקולטת את אותם עובדים מפוטרים. עדיף לתת להם צאנס בחברה מצליחה ולפסיד את המס במקום לשלם אותו דרך לשכת התעסוקה בתנאי שאותם מעסיקים ישקיעו גם בהכשרה נוספת לאותם עובדים. צריך למצות את יכולתינו לעזור לאחרים מתוך מסגרות מצליחות ולא לתת לאנשים להיפלט ממעגל העובדים.

 כל בן אדם יש בו משהו שהוא מאד טוב בו ויכול להצליח בו. צריך רק לגלות את הטאלנט ולתת לו כלים ואז באמת הוא יוכל להתחרות בשוק העולמי ממדינת ישראל. מהפכת היזמות כבר תופשת .תאוצה בהרבה מקומות בעולם שבו אנשים מתחילים עסקים ומגדילים אותם בשותפות

ויוורק ביסודו של הישראלי אדם ניומן מספקת משרדים שיתופיים לאינספור יזמים ופרילנסרים בניו יורק, סן פרנסיסקו ולוס אנגלס, שפועלים בצורה עצמאית-שיתופית במחומים ממוזיקה, למפלטרי מים ויעוץ שיווקי. קיקסטרטר עוזרת ליזמים בכל מיני תחומים לגייס מימון מההמונים ברשת לכל מיני מיזמים קטנים בכל התחומים ובכל המדינות. 

אנחנו, הישראלים, יכולים להתחרות בכולם בשוק העולמי אם רק ניתן הזדמנות לכולם. לשכת התעסוקה לא תספק את הפיתרון. בלי חשיבה יצירתית ואחריות הדדית, 100 עובדי סלקום יהיו רק ראש התור בלשכת התעסוקה. אסור לתת לזה לקרות בעולם של עסקים ומעסיקים כרגיל. אם נחשוב קצת אחרת אפשר להצעיד את אותם 100 עובדי סלקום לקדמת התחרות העולמית. דוגרית…אפשר. רק צריך לרצות.

עופר עיני מזיק לעובדי הקבלן

הבקר פגשתי את מנכל"ית ארגון במעגלי צדק בכניסה לגן הפרטי ששנינו שולחים את בנותינו הקטנות והסכמנו על הנזק שיו"ר ההסדרות עופר עיני מסב לעובדי הקבלן. חברה צודקת חייבת לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן אבל הדרך צריך להיות בבניית סולידריות ציבורית שיתמוך  בדרישות עובדי הקבלן. עיני מפורר את אותו סולידריות ולכן גורם נזק לעובדי הקבלן.

בתי הקטנה הלכה לגן הבקר. בתי בת ה4 נשארה בבית כי הסעיית שובתת. שיחות עם הורים מחדדים את הנקודה שלאף אחד לא ברור מה לרכבת ולעובדי הקבלן ומה לגננות ולעובדי הקבלן.  מה שכן, חוץ מלמרר את חייהם של רוב אזרחי המדינה האכפתיים, מטרת השביתה הזאת אינה ברורה ותפקידה של עיני וזיקתו של עיני לכל נושא עובדי הקבלן אינה ברורה.

מי שכן מטפל בנושא עובדי הקבלן מזה שנים וחרטה את זה על דגלה זה ארגון במעגלי צדק שמקדמת חקיקה ומפעילה לחצים מלמטה בנושא וגורמת לסולידריות. מי שכן תורמים למעמדם ותנאיהם זה חברות כמו קונדואיט שהעסיקה באופן ישיר את עובדי הקבלן ונתנה להם תנאים טובים ואופציות בחברת היי טק מצליחה.  בעקבות מעשים אלה עוד חברות היי טק ומסעדות התייחסו לעובדי הקבלן אחרת ומתחילים לחולל שינוי. חברות היי טק אחרות גם הלכו בעקבות קונדואיט ושיפרו את מצבם של עובדי הקבלן. מר עיני: אלו מעשים. אצלך הכל דיבורים.

הגיע הזמן לומר בכל ברור. עופר עיני הוא פוליטקאי עלוב, ציניקאן ירוד ונצלן מקצועי. אתה מנצל את עובדי הקבלן לחזור לכותרות בדיוק באותו מידה שחברות הקבלן מנצלות את עובדי הקבלן. 

אני קורא לכל חברות ההיי טק והתעשייה, אלו שעושים במדינה, להפגין סולידריות עם עובדי הקבלן ולהעסיק אותם באופן ישיר ולהעניק להם אופציות. ככה נתווה את הדרך לחברה צודקת ופורחת יותר. ולך עופר עיני אני קורא ללכת הביתה ולרדת לנו מהחיים שבנותינו תוכלנה להתחנך כל יום ו מהגננים הנפלאים שעושים למען ילדינו. ואני קורא לך הפסיק להזיק לעובדי הקבלן.

The Two Person Start Up

In Humus Manifesto part 1, I bemoaned the preponderance of 2 person start ups in Israel.

"...there are too many start ups in Israel. We are a small country whose plethora of large angels, individual investors and even VCs have seeded a ton of companies. In Israel, the two man start up is not a path to building the next Facebook but, rather it has become a path to a 5 person company who will try to sell its feature quickly. This is scattering our talent and preventing our more successful and growing startups from finding and hiring the talent they need in order to scale up to be big companies."

As you can see, the case I made at the time focused on the dearth of engineering talent in Israel that can build and scale internet and SAAS businesses. Unfortunately, this shortage of internet and mobile engineers is getting to a critical phase as some companies are reaching real scale and internet engineering talent is not scaling with it. Undoubtedly, cool new companies like BillGuard, Any.do, Crossrider and Farmigo can still recruit great talent. These companies, and a few others like them, can scale to 10-20 engineers with reasonable effort.   Other, less "hot" companies, will struggle even to do that. 

However, in a country pushing to transition itself from Start Up Nation to Scale Up Nation, those Israeli companies trying to make the leap to Facebook, Zynga or Groupon scale, are challenged to find enough great engineers to scale. Look at the Open Reqs at Conduit, Outbrain, Wix, Kenshoo and Gigya and the challenge those companies have to recruit enough great talent to scale up. Where can any of these companies hire hundreds of engineers like Facebook or Salesforce.com has?

In a weekend post (Must Read), Tom Formenski points out that the "Dirty LIttle Secret of Silicon Valley" is that there is a flourishing of 2-4 person companies and (super) angel investing because Facebook, Google and others are buying up these companies in talent acquisitions. This quick hit works in Silicon Valley but it does not work in Israel at anywhere near the same scale nor at proportional scale.   Acquisitions of talent are less likely in Israel because at least three of the acquirers are not buying locally (Amazon, Facebook, Twitter).  And Conduit, Wix and Outbrain have made exactly 1 acquisition so far among them. Betting on a small acquisition in Israel is like praying for 36 black (actually more like 56 black :)). In Silicon Valley on the other hand your odds are far better. (Candidly, I think this is what Shuly Galili and Gil Ben Artzi are betting on by bringing small Israeli teams to Silicon Valley ). (Correction: Shuly and Gil are trying to stem this phenomenon by exposing Israeli entrepreneurs to Silicon Valley early and opening their eyes to the possibility of building big companies.) 

So If you are a two person Israeli start up hoping to get bought and there are scant acquirers in the market, you have only one other choice: become self sustaining. In another great weekend post entitled "Just @#$%^& Sell", Micah, co-founder of Graphicly distilled your two person start ups mission to this simple sentence:

"Care ONLY about the metric that proves that you are building something worth selling, and selling something worth building."

As Micah, says, nothing else matters (read the post. It is both entertaining and candid).

For Micah and Silicon Valley, if your 2 person Start Up is not building and selling, you are/will be out of luck unless you get a talent acquisition per Formenski above. In Israel, as you hang on to your 2 person dream, our industry is out of luck. Your two person start up of very talented people is being wasted on something that can't or won't scale. However, if your talent was applied to a larger compan...as Formenski says above:

"A giant Internet company such as Amazon can leverage the output of a software engineer far more efficiently than a startup. The value of code is proportional to the scale of its use. The same code can be used to provide a service for one hundred people or ten million."

Building scale is hard, very hard. But if you already have scale, then you have the means to leverage the work of software engineers across a vast realm of business opportunities."

So how do you know if you have what it takes to break through and you are building something worth selling. Here is a great test again from Micah to decide if you should continue you your two person Tel Aviv start up or you should help our industry scale at a growing company and contribute to building Tel Aviv's first Zynga or Facebook.

"If it takes more than a simple presentation of your value to a prospect to get to a verbal yes, YOUR PRODUCT SUCKS. (Ok, maybe you SUCK as a salesperson. But sales isn’t hard if you are a founder. You are just making it hard.)
Get to an answer.
Build, Sell or Leave. It IS THAT EASY."

Tom Friedman: Foolish Consistency Is the Hobgoblin of Little Minds

I think Emerson's above comment must refer to the NY Times Tom Friedman. I have said it once, twice, thrice and I will say it again: Tom Friedman is a pompous pontificating pundit who is simply always wrong. compare these 2 Tom gems:

"And, as we sit here today, the popular trend is not with the Muslim Brotherhood. Indeed, what makes the uprising here [in Egypt] so impressive--and in that sense so dangerous to other autocracies in the region--is precisely the fact that it is not owned by, and was not inspired by, the Muslim Brotherhood."--Thomas Friedman, New York Times website, Feb. 13

"The fact that the Muslim Brotherhood and the even more fundamentalist Salafist Nour Party have garnered some 65 percent of the votes in the first round of Egypt's free parliamentary elections since the ouster of President Hosni Mubarak should hardly come as a surprise. Given the way that the military regimes in the Arab world decimated all independent secular political parties over the last 50 years, there is little chance of any Arab country going from Mubarak to Jefferson without going through some Khomeini."--Friedman, New York Times, Dec. 7

(Hat Tip: Morton L.)

מניפסט החומוס פרק 2א! הגיע הזמן שהמדען הראשי יחשוב בצורה חדשה וחדשנית

המאמר הקצר יותר התפרסם הבוקר בדה מרקר

ידידי הטוב יזהר שי מזהיר אותנו מהידרדרות ביתרון התחרותי שלנו בתעשיית ההיי טק. סליחה יזהר: איחרת. אנחנו כבר שם. יזהר, כמו המדען הראשי אבי חסון, קושרים את ההידרדרות לצמצום, קיטון או מחסור בתקציב המדען הראשי. שטויות. אין שום טעם להעביר עוד כספים למדען כל עוד המדען לא מתחיל לחשוב אחרת. היתרון התחרותי שלנו הידרדר בעשור האחרון בגלל חוסר המיקוד וחוסר אסטרטגיה של המדען. איזה תשתית תעשייתית או אנושית הקים המדען? מה היעדים וטווח ההשקעה שלו? האם מישהו יודע? זה לא בגלל האוצר. ולא בגלל קיטון יחסי. פשוט למדען הראשי אין אסטרטגיית השקעה והוא מפוזר על כל המפה הטכנולוגית.

במאמרו האחרון כותב יזהר:

המדען התריע על מחסור חמור בתקציב המו"פ ודרש תוספת מיידית, במטרה לאפשר את מימונן של למעלה מ – 500 בקשות תמיכה מחברות טכנולוגיה, שנותרו לפי שעה ללא מענה. הגירעון, עליו התריע המדען, הוא בסדר גודל של כ 450 מליון ש"ח.

אני משקיע, פחות או יותר, בשתי חברות בשנה. ואני עובד יחסית קשה. המדען הראשי ב1300 חברות. זה מעל 3 השקעות ביום כולל שבתות, חגים ימי שישי ושעות מנוחה. ועכשיו רוצים כסף לעוד 500 השנה. לאיזה מטרה? איזה יתרון תחרותי תיווצר למדינת ישראל וכלכלת ישראל מפיזור ל1300 חברות בכל מיני תחומים?

מי רוצה לממן עוד 500 מיזמים, המפזרות ומדללות את שורות המתכנתים ומהנדסים במדינה בלי מטרה ברורה ובלי אסטרטגיה? הגודל והכמות אינה מטרה כשל עצמה. ממנים 2 מכל 3 פרויקטים המוגשים? זה אסטרטגיה? שנים, אנחנו מבזבזים ומפזרים כספים על חמממות שמבזרות ומדללות את כוחות הטכנולוגיים בשוק והם לא יוצרות אף תעשייה ואף חברה גדולה. יצירת תעשייה או תחומי פעילות חדשניים צריכים להיות המטרה ולא מימון 500 חברות בכל מיני תחומים ובלי אסטרטגיה.

אבל המערכת אינה מסוגלת היום לחשוב אחרת ולהצליח: כפי שכתבתי במניפסט החומוס פרק ב

כאשר פקידים ממשלתיים, המנותקים מהשוק כבר שנים רבות, מתבקשים להשקיע את כספי המסים בטכנולוגיה, החזון שלהם -ומכאן, גם החלטותיהם - מוגבלים מאוד. תוצאה זו היא טבעית. הם זקוקים להתוויית כיוון אסטרטגית מסיבית מלמעלה או מבחוץ, כדי שיוכלו לקבל החלטות נכונות ולא רק להגיב להצעות באופן דמוקרטי. פקידים אלה בחרו באפשרות השנייה. חלוקה דמוקרטית של כספי ההשקעות אינה יוצרת תעשיות חדשות וגם לא משנה את המסלול של התחרותיות הטכנולוגית הלאומית של מדינת ישראל - היא פשוט מפזרת את הכסף באופן בלתי אפקטיבי. זה מה שמשרד המדען הראשי עושה כבר 15 שנה.

התוצאה היא ערימה של חברות טכנולוגיה שאינן מקבלות הון סיכון אבל כן מקבלות מהמדען הראשי מימון בהיקף שאינו מספיק כדי לחולל שינוי. במילים אחרות, השוק דחה את הטכנולוגיות הללו אבל הממשלה, משום מה, החליטה להעניק להן את כספי משלמי המסים, בסכומים לא מספיקים ובתנאים שיקשו על קיומן. זוהי גישה נחשלת שאינה משפרת את היתרון הטכנולוגי התחרותי שלנו כמדינה

התמונה כוללת גם את השקעות המדען בחברות גדולות. באופן מיסתורי, אפל שנאבקה על חייה בשנת 2000 המציאה את האיפוד, אפל TV האייפד, והאייפון וגוגל את האנדרויד וגוגל אפס ועוד בלי דולר מהמדען הראשי האמריקאי אבל אי סי איי טלקום אינה מסוגלת לפתח את מוצרי הדור הבא ללא סיוע מהמדען הראשי הישראלי.

חוץ מלצעוק שאין לו מספיק כסף, האם הציג המדען הראשי תוכנית ואסטרטגיית השקעה ליצירת יתרון תחרותי לעתיד המדינה? לפני שיבזבזו עוד מכספי המיסים שלי: אני הייתי רוצה לדעת מה התוכנית. העולם והטכנולוגיה מתקדמות בקצב מסחרר ואם לא נתווה אסטרטגיה וניקח סיכונים ממוקדים בהשקעותה של המדינה לא נדביק את קצב השינוי של העולם הטכנולוגי. המדען משתמש באותם כלים מימוניים כבר למעלה מ20 שנה ובינתיים העולם, כפי שכותב יזהר, הדביק אותנו. אולי אפשר לחשוב על כלים אחרים?

כפי שכתבתי במניפסט החומוס פרק ג באריכות ובפירוט, אנו זקוקים לרעיונות חדשים ואסטרטגיה חדשה בתחום המו"פ כדי להחזיר לעצמינו את היתרון התחרותי שלנו. אנו זקוקים לסינכרון גופים ממששלתיים (כמו מפע"ת ובט"ט) בהשקעות מו"פ. בנוסף, המדען הראשי חייב להתמקד ולמקד משאבים במעט תחומים כדי לייצר בהם יתרון תחרותי. המדען הראשי צריך להמר ולא לחלק סוכריות קטנות לכווווולם. כן, גם במחיר של לקיחת חמצן מחלק מהנתמכים הסדרתיים והחדשים של המדען. תפקידו של המדען אינו כמו משקיע בורסאי שבונה פורטפוליו רחב לטווח השקעה של ימים עד שנתיים. ולא כמו קרן פרייויט אקוויטי שמשקיע רק בחברות גדולות לטווח של 2-5 שנים. והוא גם לא משקיע הון סיכון שמשקיע ב15-20 חברות לטווח של 7-10 שנים. המדען חייב להקים, לממן ולפתח תשתית טכנולוגית, מחקרית, הונית ואנושית לקידום יתרון התחרותי של המדינה. וזה לטווח של עשור עד עשורים. וזה מחייב חשיבה מחודשת וחדשנית.

הריטואל הקבוע של ההתכתשות השנתי בין המדען לאוצר כבר משעממת. אין בה בשורה. הבכיינות על חוסר תקציב לא עוזר ליזמים מול משקיעיהן וגם לא למדען מול משלם המיסים וגם לא ליתרון התחרותי של מדינת ישראל. אני בעד השקעה הרבה יותר מאסיבת במו"פ וגם בהשקעה בהסבה מקצועית לכל מי שרוצה לעבור לתחומי העתיד. מגיע לאזרחים וגם למדינה. אבל, אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו ולחשוב בעצמו מחוץ לקופסא אז חבל על הכסף כי לא נשפר את יתרונינו התחרותי. ידידי אבי חסון, באת לתפקיד מרקע של משקיע ועם הרבה התלהבות. אולי תנסה גישה חדשה?

Hey Sean Parker: We Are Only 7 Million People and Little Start Ups Are Draining Talent in Israel Too!

Sean Parker nailed it yesterday:

"Sean Parker warns about the downside of the explosion of seed-stage startups.”Little startups are ridiculously overfunded,” he say. “The market is ridiculously overcrowded with early stage investors. This results in a talent drain, where the best talent gets diffused and work for their own startups.”

The problem in his view is that many of the talented engineers and product designers who are now starting their own companies could have a bigger impact at places like Facebook, and they in turn will have a hard time attracting the best talent because those people can get funded to start their own projects as well."

As I wrote in the Humus Manifesto part 1, this problem exists in Israel too.

"We have a dearth of talent

Huh? A dearth of talent? How could that be? Well, we have tons of smart people and tons of entrepreneurs. We have lots of engineers. However, many are misplaced, scattered and focused on the wrong technologies. Here is why:

Firstly, there are too many start ups in Israel. We are a small country whose plethora of large angels, individual investors and even VCs have seeded a ton of companies. In Israel, the two man start up is not a path to building the next Facebook but, rather it has become a path to a 5 person company who will try to sell its feature quickly. This is scattering our talent and preventing our more successful and growing startups from finding and hiring the talent they need in order to scale up to be big companies. The two man feature-startup creates unrealistic equity expectations, as these founders own 80% of their little companies (their angel owns 20% for a few hundred thousand bucks) and the founder asks himself "why would I go work at company X for 0.2% of equity when I own 80% of my own company"). This is a problem. Israel's great startup companies cannot find great talent to recruit in ways that Google and Facebook have recruited in Silicon Valley because too many great engineers are scattered in tiny start ups. Based on conversations I have had, Venture Capitalists in Silicon Valley have taken note of this."

However, the 2 person start up is not only draining talent from the system and impeding the growth of impact companies like Facebook in Silicon Valley, and Conduit or Wix in Israel, it is driving up the cost of great engineering talent to frightening levels. In Israel, where the supply of internet scale engineering talent is even more scarce than Silicon Valley, this is a worrisome trend. An entrepreneur recently remarked to me that "Google, Conduit and Wix are eating up all the talent in the [Israeli] market and it is really hard to recruit." Right.

There are no quick fixes to this problem but there are some helpful steps to be taken:

1. If your start up is not scaling, give it up, return the money to your angels and go to a growing company to get experience. In 2 years come back and do another start up.

2. Angels and VCs can close the companies that are not scaling and recycle the great talent into the system. Our economy needs it. We seem to be better at recycling politicians than recycling great engineers and that is a pity.

3. Companies like Google, Conduit and Wix can buy 2-4 person start ups for the talent like Facebook and Google have.

4. We can stop subsidizing University education for our bright students to become lawyers and instead provide significant incentives for them to become engineers. While at it, lets expand the computer science, robotics, nanotech and other science departments at our universities.

This won't be solved tomorrow but if we do not start addressing it now, we will have an even bigger problem on our hands.