מניפסט החומוס פרק 2א! הגיע הזמן שהמדען הראשי יחשוב בצורה חדשה וחדשנית

המאמר הקצר יותר התפרסם הבוקר בדה מרקר

ידידי הטוב יזהר שי מזהיר אותנו מהידרדרות ביתרון התחרותי שלנו בתעשיית ההיי טק. סליחה יזהר: איחרת. אנחנו כבר שם. יזהר, כמו המדען הראשי אבי חסון, קושרים את ההידרדרות לצמצום, קיטון או מחסור בתקציב המדען הראשי. שטויות. אין שום טעם להעביר עוד כספים למדען כל עוד המדען לא מתחיל לחשוב אחרת. היתרון התחרותי שלנו הידרדר בעשור האחרון בגלל חוסר המיקוד וחוסר אסטרטגיה של המדען. איזה תשתית תעשייתית או אנושית הקים המדען? מה היעדים וטווח ההשקעה שלו? האם מישהו יודע? זה לא בגלל האוצר. ולא בגלל קיטון יחסי. פשוט למדען הראשי אין אסטרטגיית השקעה והוא מפוזר על כל המפה הטכנולוגית.

במאמרו האחרון כותב יזהר:

המדען התריע על מחסור חמור בתקציב המו"פ ודרש תוספת מיידית, במטרה לאפשר את מימונן של למעלה מ – 500 בקשות תמיכה מחברות טכנולוגיה, שנותרו לפי שעה ללא מענה. הגירעון, עליו התריע המדען, הוא בסדר גודל של כ 450 מליון ש"ח.

אני משקיע, פחות או יותר, בשתי חברות בשנה. ואני עובד יחסית קשה. המדען הראשי ב1300 חברות. זה מעל 3 השקעות ביום כולל שבתות, חגים ימי שישי ושעות מנוחה. ועכשיו רוצים כסף לעוד 500 השנה. לאיזה מטרה? איזה יתרון תחרותי תיווצר למדינת ישראל וכלכלת ישראל מפיזור ל1300 חברות בכל מיני תחומים?

מי רוצה לממן עוד 500 מיזמים, המפזרות ומדללות את שורות המתכנתים ומהנדסים במדינה בלי מטרה ברורה ובלי אסטרטגיה? הגודל והכמות אינה מטרה כשל עצמה. ממנים 2 מכל 3 פרויקטים המוגשים? זה אסטרטגיה? שנים, אנחנו מבזבזים ומפזרים כספים על חמממות שמבזרות ומדללות את כוחות הטכנולוגיים בשוק והם לא יוצרות אף תעשייה ואף חברה גדולה. יצירת תעשייה או תחומי פעילות חדשניים צריכים להיות המטרה ולא מימון 500 חברות בכל מיני תחומים ובלי אסטרטגיה.

אבל המערכת אינה מסוגלת היום לחשוב אחרת ולהצליח: כפי שכתבתי במניפסט החומוס פרק ב

כאשר פקידים ממשלתיים, המנותקים מהשוק כבר שנים רבות, מתבקשים להשקיע את כספי המסים בטכנולוגיה, החזון שלהם -ומכאן, גם החלטותיהם - מוגבלים מאוד. תוצאה זו היא טבעית. הם זקוקים להתוויית כיוון אסטרטגית מסיבית מלמעלה או מבחוץ, כדי שיוכלו לקבל החלטות נכונות ולא רק להגיב להצעות באופן דמוקרטי. פקידים אלה בחרו באפשרות השנייה. חלוקה דמוקרטית של כספי ההשקעות אינה יוצרת תעשיות חדשות וגם לא משנה את המסלול של התחרותיות הטכנולוגית הלאומית של מדינת ישראל - היא פשוט מפזרת את הכסף באופן בלתי אפקטיבי. זה מה שמשרד המדען הראשי עושה כבר 15 שנה.

התוצאה היא ערימה של חברות טכנולוגיה שאינן מקבלות הון סיכון אבל כן מקבלות מהמדען הראשי מימון בהיקף שאינו מספיק כדי לחולל שינוי. במילים אחרות, השוק דחה את הטכנולוגיות הללו אבל הממשלה, משום מה, החליטה להעניק להן את כספי משלמי המסים, בסכומים לא מספיקים ובתנאים שיקשו על קיומן. זוהי גישה נחשלת שאינה משפרת את היתרון הטכנולוגי התחרותי שלנו כמדינה

התמונה כוללת גם את השקעות המדען בחברות גדולות. באופן מיסתורי, אפל שנאבקה על חייה בשנת 2000 המציאה את האיפוד, אפל TV האייפד, והאייפון וגוגל את האנדרויד וגוגל אפס ועוד בלי דולר מהמדען הראשי האמריקאי אבל אי סי איי טלקום אינה מסוגלת לפתח את מוצרי הדור הבא ללא סיוע מהמדען הראשי הישראלי.

חוץ מלצעוק שאין לו מספיק כסף, האם הציג המדען הראשי תוכנית ואסטרטגיית השקעה ליצירת יתרון תחרותי לעתיד המדינה? לפני שיבזבזו עוד מכספי המיסים שלי: אני הייתי רוצה לדעת מה התוכנית. העולם והטכנולוגיה מתקדמות בקצב מסחרר ואם לא נתווה אסטרטגיה וניקח סיכונים ממוקדים בהשקעותה של המדינה לא נדביק את קצב השינוי של העולם הטכנולוגי. המדען משתמש באותם כלים מימוניים כבר למעלה מ20 שנה ובינתיים העולם, כפי שכותב יזהר, הדביק אותנו. אולי אפשר לחשוב על כלים אחרים?

כפי שכתבתי במניפסט החומוס פרק ג באריכות ובפירוט, אנו זקוקים לרעיונות חדשים ואסטרטגיה חדשה בתחום המו"פ כדי להחזיר לעצמינו את היתרון התחרותי שלנו. אנו זקוקים לסינכרון גופים ממששלתיים (כמו מפע"ת ובט"ט) בהשקעות מו"פ. בנוסף, המדען הראשי חייב להתמקד ולמקד משאבים במעט תחומים כדי לייצר בהם יתרון תחרותי. המדען הראשי צריך להמר ולא לחלק סוכריות קטנות לכווווולם. כן, גם במחיר של לקיחת חמצן מחלק מהנתמכים הסדרתיים והחדשים של המדען. תפקידו של המדען אינו כמו משקיע בורסאי שבונה פורטפוליו רחב לטווח השקעה של ימים עד שנתיים. ולא כמו קרן פרייויט אקוויטי שמשקיע רק בחברות גדולות לטווח של 2-5 שנים. והוא גם לא משקיע הון סיכון שמשקיע ב15-20 חברות לטווח של 7-10 שנים. המדען חייב להקים, לממן ולפתח תשתית טכנולוגית, מחקרית, הונית ואנושית לקידום יתרון התחרותי של המדינה. וזה לטווח של עשור עד עשורים. וזה מחייב חשיבה מחודשת וחדשנית.

הריטואל הקבוע של ההתכתשות השנתי בין המדען לאוצר כבר משעממת. אין בה בשורה. הבכיינות על חוסר תקציב לא עוזר ליזמים מול משקיעיהן וגם לא למדען מול משלם המיסים וגם לא ליתרון התחרותי של מדינת ישראל. אני בעד השקעה הרבה יותר מאסיבת במו"פ וגם בהשקעה בהסבה מקצועית לכל מי שרוצה לעבור לתחומי העתיד. מגיע לאזרחים וגם למדינה. אבל, אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו ולחשוב בעצמו מחוץ לקופסא אז חבל על הכסף כי לא נשפר את יתרונינו התחרותי. ידידי אבי חסון, באת לתפקיד מרקע של משקיע ועם הרבה התלהבות. אולי תנסה גישה חדשה?

Hey Sean Parker: We Are Only 7 Million People and Little Start Ups Are Draining Talent in Israel Too!

Sean Parker nailed it yesterday:

"Sean Parker warns about the downside of the explosion of seed-stage startups.”Little startups are ridiculously overfunded,” he say. “The market is ridiculously overcrowded with early stage investors. This results in a talent drain, where the best talent gets diffused and work for their own startups.”

The problem in his view is that many of the talented engineers and product designers who are now starting their own companies could have a bigger impact at places like Facebook, and they in turn will have a hard time attracting the best talent because those people can get funded to start their own projects as well."

As I wrote in the Humus Manifesto part 1, this problem exists in Israel too.

"We have a dearth of talent

Huh? A dearth of talent? How could that be? Well, we have tons of smart people and tons of entrepreneurs. We have lots of engineers. However, many are misplaced, scattered and focused on the wrong technologies. Here is why:

Firstly, there are too many start ups in Israel. We are a small country whose plethora of large angels, individual investors and even VCs have seeded a ton of companies. In Israel, the two man start up is not a path to building the next Facebook but, rather it has become a path to a 5 person company who will try to sell its feature quickly. This is scattering our talent and preventing our more successful and growing startups from finding and hiring the talent they need in order to scale up to be big companies. The two man feature-startup creates unrealistic equity expectations, as these founders own 80% of their little companies (their angel owns 20% for a few hundred thousand bucks) and the founder asks himself "why would I go work at company X for 0.2% of equity when I own 80% of my own company"). This is a problem. Israel's great startup companies cannot find great talent to recruit in ways that Google and Facebook have recruited in Silicon Valley because too many great engineers are scattered in tiny start ups. Based on conversations I have had, Venture Capitalists in Silicon Valley have taken note of this."

However, the 2 person start up is not only draining talent from the system and impeding the growth of impact companies like Facebook in Silicon Valley, and Conduit or Wix in Israel, it is driving up the cost of great engineering talent to frightening levels. In Israel, where the supply of internet scale engineering talent is even more scarce than Silicon Valley, this is a worrisome trend. An entrepreneur recently remarked to me that "Google, Conduit and Wix are eating up all the talent in the [Israeli] market and it is really hard to recruit." Right.

There are no quick fixes to this problem but there are some helpful steps to be taken:

1. If your start up is not scaling, give it up, return the money to your angels and go to a growing company to get experience. In 2 years come back and do another start up.

2. Angels and VCs can close the companies that are not scaling and recycle the great talent into the system. Our economy needs it. We seem to be better at recycling politicians than recycling great engineers and that is a pity.

3. Companies like Google, Conduit and Wix can buy 2-4 person start ups for the talent like Facebook and Google have.

4. We can stop subsidizing University education for our bright students to become lawyers and instead provide significant incentives for them to become engineers. While at it, lets expand the computer science, robotics, nanotech and other science departments at our universities.

This won't be solved tomorrow but if we do not start addressing it now, we will have an even bigger problem on our hands.

ככה אי אפשר לנהל מדינה

הכותרות נשבוע שעבר צעקו על גידול במשרות האימון בלשכת ראש הממשלה. אינני יודע אם כל האנשים האלה הכרחיים לניהול המדינה כמו שאני לא בטוח שצריך את כל הפקידים במשרדי הממשלה השונים שעברו מכרזים ומיונים ואינם משרתים כראוי את אזרחי המדינה. המערכת הממשלתית מליאה בשומן ומתאפיינית בחוסר יעילות ושום מכרז או תנאי סף לא מונע את זה. לא במשרד הפנים. לא במינהל מקרקעי ישראל וגם לא במשרד ראש הממשלה. ובכל זאת האנשים נשארים.

כשקראתי את המאמרים המאד ארוכים שתומכים בדו"ח המבקר שאלתי את עצמי: האם המבקר או איזשהו ועדה תוכל לבחור אנשים יותר טובים? האם "אובייקטיביות" לכאורה הוא שיטה יותר טובה? כמובן שלא. כל התהליכים והועדות האלה משיגות רק דבר אחד: הרתעת אנשים מוכשרים להיכנס לשירות הציבורי. בנוסף, המשרות האלה מצריכות עבודת צוות אינטנסיבית וכן אימון אישי. דווקא בגלל זה כדאי שכמה שיותר משרות יהיו על בסיס אימון ולא על בסיס ועדה שאינה יכולה לבחון כימיה אישית אלא קריטריונים יבשים. איזה מנכ"ל של חברה היה נותן לועדה חיצונית לבחור את צוותו המוביל? האם מישהו חושב לרגע שגוגל, אמריקן אקספרס או מיקרוסופט היו מצליחים עם בניית צוות ניהולי בדרך זו?

אזרחי המדינה חייבים את המוחות והכשרונות הכי טובים במשרות הרגישות והחשובות. ועדות וקריטריונים שרירותיים ומאובנים רק מרתיעים. בוא ניקח דוגמא ואני מצטט את הכתבה בנושא מדה מרקר :

המבקר גילה גם כי ארבעה מיועצי ראש הממשלה נתניהו לא עמדו בתנאי הסף למשרה, המחייבים תואר אקדמי. מנהל הלשכה, גיל שפר, שמונה לתפקיד בדצמבר 2010, לא עמד בתנאי הסף המחייבים שבעל המשרה יהיה בעל תואר אקדמי. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מיולי 2011, ציין שפר כי התבקש על ידי ראש הממשלה למלא את התפקיד בזכות ניסיונו המקצועי הנצבר לאורך השנים בסקטור הפרטי ויותר מעשור בסקטור הציבורי בתפקידי ניהול בכיר.

משרד ראש הממשלה השיב בעניין זה כי העובד הוא "בכיר ומנוסה, בעל ניסיון מקצועי עשיר וניסיון רלוונטי ורב לתפקידו". אך שפר אינו היחיד: יועץ ראש הממשלה להתיישבות, גבי קדוש, שכיהן בעבר כראש העיר אילת, הוא אמנם בעל ניסיון ביצועי ממשי, אך אינו בעל תואר אקדמי - ועל כן אינו עומד בדרישת הסף, ובהן תואר ראשון במדעי החברה.

יועץ ראש הממשלה לפניות הציבור גם הוא אמנם בעל ניסיון ניהולי עשיר, אבל אינו בעל תואר אקדמי. למעשה, הוא לא עמד בתנאי סף המשרה. מנהל מחוז הצפון במשרד ראש הממשלה, ישראל יעקב, לא עמד אף הוא בתנאי הסף בעניין השכלה, שחייבו תואר ראשון.

אינני יודע אם שפר או ישראל יעקב מתאימים לתפקיד. אני כן יודע שבתנאים אלו לא סטיב גובס ולא מארק צוקרברג היו מתקבלים לעבודה בלשכת רוה"מ כי להם אין תואר אקדמי! אבסורד? חלק גדול מבוגרי שמונה מאתיים לא סיימו תואר אקדמי אבל ללא ספק יש להם כישרונות מתאימים לתפקידים רמי דרג. דרישת תואר אקדמי היא רק דוגמא אחת מני רבות של חשיבה מאובנת שמקורה באליטיזם ומשפטיזציה של מערכת המשילות בישראל. וככה אי אפשר לנהל מדינה. אני לא בחרתי במיכה לינדנשראוס לנהל את המדינה ולא בפרופסורים שיושבים בועדות לבחון את הדברים. אזרחי המדינה בחרו בראש הממשלה לנהל את המדינה וצריך לתת לו לעשות את זה. אם הוא ימעל באימון הציבור וימנה אנשים לא ראויים אז נזרוק אותו בבחירות הבאות. עד אז, תן לו לנהל את המדינה. זה גם ככה התפקיד הכי מורכב בעולם.

Corbin Hill Farm & Farmigo: Doing Well While Doing Good

My good friend Benzi Ronen, CEO of Farmigo, sent me this incredible chart from Corbin Hill Road Farm. Corbin Hill Farm delivers food/produce directly from its Farm in Schoharie, NY to Harlem NY, targeting low income neighborhoods. Corbin Hill is using Farmigo and a CSA model to deliver this healthy and fresh food at prices LOWER than the local Harlem supermarkets. Let me say that again, you can get fresher and healthier food direct from a farm at lower prices than a supermarket.

This is what my friend Umair Haque calls Eudaimonic innovation. It is what happens when you reimagine a system from the start, take out the useless middlemen and apply the network power of the internet to break apart the now sclerotic food system. It is what happens when innovative people with a heart and a glimmer in their eye, use capitalism to make money and do good at the same time.

As America starts to debate farm subsidies and big ag, while college grads are starting more small farms than any time in the last 100 years, look to the power of technology to break open an unhealthy and highly inefficient food distribution system that has left the world both obese and stuck with higher food prices. Go Farmigo and Corbin Hill! These are businesses that should be supported so sign up here : corbinhillfarm.com/winterseason.html

Worth Reading: the Mission Statement of Corbin Hill Farm:

Mission Corbin Hill Road Farm (CHRF) supplies fresh produce where it is needed most. In doing so, CHRF re-imagines the relationship between consumers, farmers, and investors; strengthens the linkages between rural and urban communities; and fosters economic citizenship and opportunity in the communities where we operate. What We Do We are a produce distributor who specializes in the needs of low-income communities living in "food deserts." We distribute produce through our Farm Share (an adapted CSA) and ourwholesale operations. Our Model The core of CHRF's model is the formation of strategic partnership clusters. Our role is to connect these clusters (some existing, some new) in order to create an effective system for the production, distribution, and consumption of healthy and sustainable food. CHRF operates simultaneously from two locations: our farm in Schoharie County, NY and an office in Harlem. We do not grow the produce for our operations on our farm; instead, we aggregate produce from our growing network of upstate farmers. This strategy has many benefits, including: protecting our Shareholders (Farm Share members) from the risks associated with only aligning with one farm; ensure that the number of Shareholders participating in the Farm Share is not restricted by a single supply of produce; and open up new markets and economic opportunities for upstate farmers. Click here for a diagram of our operational model.